<h1>רבינו ירוחם ני"ב חט"ז</h1>
<h2>דף סב.</h2>
מפתח כסף בסוף החגורה קבועה מותר לחגור בה בשבת אבל של ברזל או של נחשת דלא הוי נוי לא כך כתב רמ"ה. ורבינו פרץ כתב להתיר אף במפתח של ברזל אם היא סדוקה שיוכל להכניס הרצועה תוך בית יד המפתח וגם טוב שיעשנה קטנה דהוי קצת לנוי. מפתח לנעול הדלת ולשים המפתח ברשו' הרבים תחת או למעלה או לצדדין אסור דכל הכנסה אסורה כך כתב רמ"ה פירוש וכן להוציאה משם לפתוח מפתח. אפילו בחצר הבית אסור להביא' רק בידו אבל לא בחגורתו שמ' ישכח ויוציאנה לרשות הרבים כך דקדקו הרמב"ן והרשב"א.
<h2>דף קכב:</h2>
כל הכלים שניטלים בשבת דלתותיהם ניטלין אף על פי שנתפרקו מהם בחול ניטלין בשבת ולא דמו לדלתות הבית שדלתות הבית קבועות הן ולא הוכנו לטלטל ואלו הכלים הן כמו שדה (של) תיבה ומגדל של עץ וכיוצא בו וכן נוטלים מהן הדלתות בשבת אבל אם נתפרקו מהן אין מחזירין אותם גזרה שמא יתקעם ביתד או בקורנס וחייב משום מכה בפטיש אבל ליטלן מותר דאין בנין וסתירה בכלים. אבל דלתות של לול התרנגולים שהן תקועות בקרקע לא נוטלין אותן ולא מחזירין דיש בנין וסתירה בקרקע כך פשוט בשבת.
<h2>דף קכג.</h2>
מחט גדול של תופרי שקים או דבר שאין האומן מיחדו שמא יתקלקל מותר לטלטלו לפתוח בו הדלת אם אין בידו מפתח ודוקא מחט שיש לו חוד ועוקץ כלומר ראשו חד אבל נשבר ממנה חודה ועוקצה אסור שכבר נתבטלה מתורת כלי. ומחט חדשה אפילו שלא עשו לה עדין נקב מותר כך פשו' בשב'.
<h2>דף קכו.</h2>
פקק החלון שסותמין בו החלון בין קשור בין אינו קשור פוקקין בו החלון דמוסיף אהל עראי מותר ומכל מקום אם אינו קשור בכותל צריך שיתקננו מבעו' יום לפקק החלון ולא תקון של מעשה כי די במחשבה. וקנה שהתקינו בעל הבית לפתוח ולנעול בו אם היה מתוקן כלומר שעשה שום מעשה לתקנו ולכך מותר ואינו צריך קשירה מבעוד יום כך פשוט וכן פסק רי"ף. ואע"ג דבנגר הנגרר פסק שצריך קשירה כמו שכתב' למעלה בדין כל דלת שסוגרין בה וכו', שאני נגר שתוחבו בקרקע ודמי קצת לבנין ולכך להוציאו מתורת בנין צריך מעשה גדול שהוא קשיר'. וקנה דומה קצת לנגר לא מכל וכל לפיכך צריך תקון כלי. ולפי זה יש ג' חלוקין בזה בנגר הנגרר צריך קשירה מע"ש כמו שכתבתי, וקנה אינו צריך קשירה אבל צריך תקון כלי, ופקק החלון אינו צריך אפילו תקון כלי אלא מחשבה ורי"ף פסק כר' יהודה וכן בירושלמי וכן נראה עקר ושמא סובר רי"ף דקנה ונגר דינן שוה וכל כך הוא קשירה כמו תקון כלי ותקון כלי כמו קשירה ויועיל לנגר וקנה הן קשירה הן תקון. וראשון נראה עקר כי בודאי קשירה היא יותר מתיקון כלי. ועוד פשוט הא דאמרינן בקנה דסגי בתיקון כלי אע"פ שאינו [קשור] דוקא שיש תורת כלי עליו י"מ תורת כלי שתקנו ועשה בו מעשה והכינו לכך אפילו אינו ראוי לדבר אחר וכן פירשו התוספות אבל רש"י פירש שראוי לעשות בו תשמיש וראשון נראה עקר. ועוד פשוט שפוקקין המאור בשבת.
